#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. נמצאת אתה אומר ג' מידות מחיצות (לכלאים) מה הם, ומה דינם?	מחיצה פחות מג' - שלא יהיה בינהם ג' שלא יעברו גדיים.ג' או יותר עד ד' - שלא יהיה פרוץ מרובה על העומד, ואם פרוץ מרובה אסור כנגד הכל. מד' והילך - כנגד העומד מותר, כנגד הפרוץ, אם הפרוץ מרובה על העומד אסור, עומד מרובה על הפרוץ מותר ובלבד שלא תהיה פרצה יותר מעשר אבל אם עשה לה קנים הדרוקנים ועשה להם פאה מלמעלה מותר. [לאביי שיעור ד' זה לכו&quot;ע, אבל לרבא רק לרשב&quot;ג ששיעור לבוד בד' אבל לרבנן שיעורו בג' (יש מהראשונים שס&quot;ל שרבא לא חולק לדינא אלא בביאור הבריתא אבל לדינא אף לרבנן בד')]	עירובין טז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: א האם אומרים עומד מרובה על הפרוץ בערב, והיכי דמי?	מחצלת ז' ומשהוא וחקק בה ג' ושייר ד' והניחה בפחות מג'. רב המנונא הסתפק ולא נפשט. ורב אשי אמר שהספק זה על מחיצה תלויה בחורבה ונפשט דלא אמרינן (וי&quot;א שפשיטא לו שאומרים עומד מרובה גם בערב).	עירובין טז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: ב כמה שטח אפשר להקיף במחיצה חלשה של שתי בלבד, ליחיד ולשיירא, וכיצד הלכה?	ר' יהודה: יחיד - בית סאתים, רבים - כל צרכםחכמים: בין שיירא, ובין יחיד הדומה לשיירא שאינו סמוך לעיר ולחכמים בתריתא אפ' סמוך לעיר - כל צרכן ובלבד שלא יהיה בית סאתים פנוי מכלים. ר' יוסי בר&quot;י: אחד או שנים - נותנים להם בית סאתים, שלוש - נעשו כשיירא ונותנים להם שש.פסק רב נחמן ליחיד ושנים נותנים בית סאתים שכך סוברים גם ר' יהודה גם בנו, אבל לשלושה נותנים כל צרכם כר' יהודה וחכמים. 	עירובין טז:		א'
